איך לתווך לילדים שאבא יוצא למילואים

בעקבות שאלה שנשאלתי על ידי אבא מהמם, עונה פה:

ילדים צריכים הסבר קצר, ברור ומרגיע שמתאים לגיל שלהם. אם הם לא יקבלו הסבר מספק הם ישלימו אותו בדמיון המפותח שלהם... לכן, תן מסר פשוט ובטוח, תהיה פתוח לכל רגש או שאלה שיעלו. ועכשיו אסביר איך:

אפשר להגיד משהו כמו:

“אבא צריך ללכת לכמה ימים לעבודה מיוחדת של הצבא. זו עבודה שעוזרת לשמור על אנשים במדינה שלנו. אני הולך כי זו האחריות שלי וצריכים אותי. ברור שאני אחזור הביתה כשאני אסיים ועד אז אני אחשוב עליך כל הזמן.”

תזכור שלילדים אין עדיין תחושת זמן ולכן אפשר להגיד ״כמה ימים״ או פשוט להגיד שאתה מבטיח לעדכן ברגע שתדע מתי שאתה חוזר.

אחרי שנתת את המידע, תדגיש את הקשר שנשאר גם כשאנחנו רחוקים:

״גם כשאני בצבא, אני חושב עליך ואוהב אותך מאד. תוכלו לדבר איתי בטלפון אם תרצו וגם להכין לי הפתעות שיהיו לי כשאני חוזר. מה דעתך?״

תגובות שכדאי לך להתכונן אליהן

זה החלק שקשה לרוב האבות שאני עובדת איתם: הילדה או הילד מתחילים לבכות, להתנגד או למחות. וזה המקום שלך להיות העוגן שלהם, כלומר להיות יציב, אוהב ומכיל אל מול הסערה הרגשית. זה הגיוני שהילדה שלך תהיה עצובה שאתה הולך או שהילד שלך ינסה לשכנע אותך להישאר. תן מקום לרגש שלהם, ככה אתה עוזר להם לפתח חוסן רגשי אמיתי. אתה מאפשר לרגש להיות בגוף בלי להתנגד לו או לנסות לבטל אותו:

״אני רואה שאת עצובה, זה בסדר להיות עצובה ולבכות ולהתגעגע. גם אני מאד אתגעגע אליך. רוצה חיבוק?״

״אני שומע אותך, אתה אומר שאתה לא רוצה שאני אלך. זה בסדר להרגיש ככה. מותר לך להרגיש הכל, זה באמת מבאס שאני הולך. רוצה חיבוק?״

אם הילד שואל אם זה מסוכן או שיכול לקרות לך משהו, אפשר לענות בסגנון הזה:

“הצבא עושה הרבה דברים כדי לשמור על החיילים. אבא עושה את העבודה שלו ואנשים דואגים שיהיה בטוח. זה מאד נורמלי שאתה מפחד. זה אומר שאתה מאד אוהב את אבא.״

שתיקת הקסם:

יש מצב שאחרי המענה הרגשי תרצה מיד להמשיך עם איזה ״אבל״:

״אבל זה חשוב, אבל אני חייב״.

אין צורך. המענה הרגשי הוא העבודה שלך פה.

שתיקה + מבט אוהב או חיבוק חזק הם מה שיעזרו לילדים שלך לפתח יכולת רגשית.

אל תאיץ בהם, הרגש הוא כמו גל שעובר בגוף. המתן.

ואז יקרה הקסם: הילד יעבור הלאה. אתה יודע איך זה ילדים... אין להם הרבה סבלנות. ברגע שילד מקבל הכלה ומקום לרגשות שלו, הוא פנוי להמשיך הלאה בענייניו. הוא יעזוב את החיבוק שלך ויבקש ממך משהו לאכול...

ואם הרגש שוב עולה?

סביר להניח שהילדה שוב תיזכר במהלך היום ואז שוב תבכה או תהיה עצובה. זה אומר שהיא צריכה עוד עזרה בעיבוד והכלה רגשית. לפעמים מספיקה רק הנוכחות שלך יחד עם חיבוק, מבט אוהב ואמירה בסגנון: ״אני יודע, זה לא פשוט״.

פחות זה יותר.

וזה גם יכול לקרות

לפעמים הילדה לא מגיבה באותו הרגע, ממשיכה לשחק כאילו כלום.

בגיל הזה ילדים לפעמים מעבדים את המידע לאט והתגובה יכולה להגיע אחר כך (בלילה, בפרידה, או אחרי כמה ימים).

במצב כזה, פשוט תשאיר את הדלת פתוחה:

“אם תרצי לדבר על זה או לשאול אותי משהו אחר כך, אני פה.”

לחזק את הקשר עם משהו מוחשי

אתה יכול לבקש מהילדים שיכינו לך ציור כדי שתיקח איתך.

אפשר גם רק שכל אחד מכם יצייר לב קטן על דף ויגזור אותו. אתה תתן לילד/ה את הלב שציירת והיא תתן לך ותוכל להגיד: “הלב שלך איתי בכיס, וכשאני מתגעגע אני יכול לגעת בו ולזכור אותך.”

זה אולי יפתיע אותך

ילדים לפעמים חושבים שהורה מתנהג בצורה מסוימת בגלל שהם עשו משהו לא בסדר. לכן, חשוב שתגיד במפורש:

“אבא הולך למילואים כי צריך אותו שם. זה לא קשור אליך, זה פשוט משהו שהצבא מבקש ממנו.”

לתת תחושת שליטה, אחריות ומסוגלות

אחרי שנתת מקום לרגש, תוכל גם לחשוב איך לתת לילד או לילדה שלך תחושת מסוגלות ואחריות בזמן שאתה לא נמצא. למשל, הילדה בת ה-5 יכולה להיות אחראית על לשים נייר טואלט בשרותים בכל פעם שנגמר, או לערוך את השולחן.

תהיה יצירתי ותן להם משימות בהתאם לגיל ולמצב ההתפתחותי.

טקס פרידה

ילדים אוהבים דברים שחוזרים על עצמם, כמו זה שהם רוצים שתקריא להם את אותו ספר כל יום... זה נותן להם תחושת יציבות וביטחון.

אתם יכולים להמציא טקס פרידה קטן רק של שניכם או של כל המשפחה.

רגע, ומה איתך, אבא?

עד עכשיו דיברנו על איך שתוכל לעזור לילדים. מה איתך? גם לך זה לא פשוט וגם אצלך יעלו רגשות. חשוב שתתן להם מקום ותאפשר לעצמך להרגיש הכל. תנשום אל הרגש ותהיה אמפתי לעצמך כמו שאתה אמפתי לילדים שלך.

והעיקר שתחזור בשלום.

 הקורס החדש שלי עוזר להורים שיש להם ילדים רגישים מאד להבין את הרגשות וההתנהגויות של הילדים ולתת להם מענה מתאים ובריא. אפשר לקרוא עוד פרטים – כאן.